פרטיות בישראל
תקנות והוראות הגנת הפרטיות בישראל
בעמוד זה תמצאו סקירה מקיפה על חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת מידע בישראל.
כאן נסביר את העקרונות המרכזיים של התקנות, חובות בעלי המידע, והדרישות להבטחת פרטיות המידע במאגרי מידע שונים.
מבוא לחוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות נחקק במטרה להגן על פרטיותם של אזרחי ישראל בכל הקשור למידע האישי שנאגר עליהם.
תקנות אבטחת מידע (התשע"ז–2017)
התקנות מגדירות שלוש רמות אבטחה עיקריות עבור מאגרי מידע – בסיסית, בינונית וגבוהה.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
תיקון 13 לחוק נועד להעמיק את רמת ההגנה על מידע אישי בישראל, ולהתאים את החוק למציאות הדיגיטלית העדכנית.
זכויות הציבור לפי חוק הגנת הפרטיות
כל אדם זכאי לדעת איזה מידע אישי מחזיקים עליו במאגרי המידע, ולבקש גישה אליו.
מבוא לחוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות נחקק במטרה להגן על פרטיותם של אזרחי ישראל בכל הקשור למידע האישי שנאגר עליהם. החוק מגדיר מהו מידע אישי ומהו מאגר מידע, ומחייב כל גורם שמחזיק במידע כזה לשמור על פרטיותו ולאבטחו כראוי. עם השנים, ובעיקר בעקבות השינויים הטכנולוגיים והסיכונים הנלווים, נוצר צורך בחקיקה מחודשת ובתוספות שונות שהביאו לחיזוק ההגנה על פרטיות המידע.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
- מטרות התיקון:
תיקון 13 לחוק נועד להעמיק את רמת ההגנה על מידע אישי בישראל, ולהתאים את החוק למציאות הדיגיטלית העדכנית. בין היתר, התיקון מתמקד בהטלת חובות ברורות יותר על בעלי מאגרי מידע ומחזיקים בהם. - השפעת התיקון על ארגונים:
במסגרת התיקון, בעלי מאגרי מידע מחויבים להחיל בקרות מחמירות יותר על אבטחת המידע, למנות ממונה על אבטחת מידע כאשר יש צורך, ולוודא כי כל עובד או ספק שמקבל גישה למידע מודע לדרישות האבטחה והפרטיות.
תקנות אבטחת מידע (התשע"ז–2017)
- רמות אבטחה:
התקנות מגדירות שלוש רמות אבטחה עיקריות עבור מאגרי מידע – בסיסית, בינונית וגבוהה. רמת האבטחה הנדרשת נקבעת בהתאם לגורמים כמו כמות בעלי ההרשאה, רגישות המידע, וסוגי המידע הכלולים במאגר. כך למשל, מאגר המכיל מידע רגיש על יותר מ-100,000 אנשים יחייב רמת אבטחה גבוהה. - מנגנוני אבטחה נדרשים:
התקנות קובעות מספר מנגנוני אבטחה שיש ליישם בהתאם לרמת האבטחה שנקבעה. מנגנונים אלה כוללים זיהוי ואימות מבוסס ביומטריה או אמצעי פיזי ייחודי, ניהול הרשאות מבוקר, בקרת גישה למערכות, ומעקב אחר הפעולות במאגר.
זכויות הציבור לפי חוק הגנת הפרטיות
- זכויות הגישה והעיון במידע:
כל אדם זכאי לדעת איזה מידע אישי מחזיקים עליו במאגרי המידע, ולבקש גישה אליו. חוק הגנת הפרטיות מחייב את בעלי המאגר לאפשר עיון במידע בתנאים מסוימים. - הזכות לתקן או למחוק מידע:
במידה ומתברר לאדם כי המידע האישי עליו במאגר אינו נכון או שאינו נדרש יותר, הוא רשאי לבקש את תיקונו או מחיקתו. זכות זו נועדה להבטיח שהמידע המאוחסן במאגרי המידע ישקף נכונה את המציאות.
חובות בעלי מאגרי מידע ומחזיקים
- ניהול מאגרי מידע לפי התקנות:
בעלי מאגרי מידע מחויבים להבטיח את אבטחת המידע במאגריהם. תקנות האבטחה מחייבות אותם לבצע סקר סיכונים, להחיל בקרות אבטחה מתאימות, ולנהל נהלי אבטחה מסודרים. - הנחיות מיוחדות למחזיקים וגופים חיצוניים:
כאשר המידע מועבר לגורם חיצוני (כגון ספק מיקור חוץ), על בעל המאגר לוודא כי גם המחזיק עומד בכל הדרישות הרגולטוריות, ולהסדיר זאת בהסכם.
תהליכים ודיווח לרשות להגנת הפרטיות
- דיווח על אירועי אבטחה:
במידה ומתרחש אירוע אבטחה חמור, כגון פריצה למאגר או דליפת מידע, בעל המאגר מחויב לדווח על כך לרשות להגנת הפרטיות באופן מיידי. הדיווח חשוב לצורך זיהוי סיכונים נוספים ופעולה מיידית למניעת נזקים עתידיים. - תהליכי אכיפה וענישה:
לרשות להגנת הפרטיות יש סמכות להטיל עיצומים כספיים וסנקציות אחרות במקרה של הפרת התקנות. העיצומים עשויים לכלול ביטול רישום המאגר בפנקס המאגרים ותביעות אזרחיות.