פרטיות בישראל

רגולציות בינלאומיות וה - GDPR

עמוד זה מספק מבט על התקנות הבינלאומיות להגנת פרטיות, עם דגש על ה-GDPR (התקנה הכללית להגנת נתונים באיחוד האירופי).

נסקור את הדרישות המרכזיות של ה-GDPR ואת התאמות שנעשו בישראל כדי לעמוד בתקן הבינלאומי.

מודל ה GDPR הינו אחד המודלים המרכזיים בעולם לחוקי הגנת פרטיות.

החוק בארץ עודכן כדי לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, כמו תיקון 13 שהותאם לדרישות ה-GDPR.

חיוב גופים לאסוף ולעבד מידע אישי בצורה שקופה, עם הסכמה מפורשת של המשתמשים.

ה-GDPR מעניק למשתמשים זכות לדרוש את מחיקת המידע שלהם.

מהו GDPR?

הגדרת ה-GDPR:
התקנה הכללית להגנת נתונים (General Data Protection Regulation) של האיחוד האירופי היא אחד המודלים המרכזיים בעולם לחוקי הגנת פרטיות.
מטרות הרגולציה:
ה-GDPR נועד להגן על פרטיות המידע האישי של אזרחים ותושבים באיחוד האירופי ולתת להם שליטה רבה יותר על המידע שנשמר עליהם.

שקיפות והסכמה:
ה-GDPR מחייב גופים לאסוף ולעבד מידע אישי בצורה שקופה, עם הסכמה מפורשת של המשתמשים.
צמצום מידע:
התקנה דורשת לאסוף רק את המידע ההכרחי ולא לשמור מידע מעבר לנדרש.
ניידות ושקיפות:
משתמשים יכולים לבקש גישה למידע שלהם, להעבירו למערכת אחרת, ולדעת בדיוק איך המידע שלהם מעובד.

תיקון 13 והתאמות נוספות:
חוק הגנת הפרטיות בישראל עודכן כדי לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, כמו תיקון 13 שהותאם לדרישות ה-GDPR.
מה נדרש מארגונים ישראליים:
ארגונים המחזיקים במידע אישי של אזרחים אירופאים מחויבים לעמוד גם בדרישות ה-GDPR, ולכן נדרשים לבצע התאמות שונות.

הסבר על הזכות להישכח:
ה-GDPR מעניק למשתמשים זכות לדרוש את מחיקת המידע שלהם כאשר אין סיבה לגיטימית לשמור עליו.
יישום בישראל:
בישראל אין הוראה רשמית בנושא זה, אך ארגונים יכולים להתאים את הנהלים שלהם כדי לאפשר מחיקה לפי דרישת המשתמשים.

קנסות על הפרות:
ה-GDPR מחיל קנסות משמעותיים על הפרות, עד 20 מיליון אירו או 4% מהכנסות החברה השנתיות, הגבוה מבין השניים.
השלכות עבור ארגונים ישראליים:
ארגונים ישראליים שפועלים עם מידע של אזרחים אירופאים עשויים להיות חשופים לקנסות אם יפרו את דרישות ה-GDPR.

האם ארגון ישראלי מחויב ב-GDPR?:
רק אם הארגון מעבד מידע אישי של תושבי האיחוד האירופי.
כיצד להיערך לעמידה בדרישות?:
הסבר קצר על חשיבות הייעוץ המקצועי והאמצעים שכדאי לאמץ כדי לעמוד בתקני ה-GDPR.